רש"י על יבמות קכא:

ליורה מלאה יין ושמן - מרותחת על האור:

שהוא מבעיר - כשנפל אדם לתוכו וניתז השמן על האור ומבעירו יותר ויותר ולא שבתה רתיחת היורה וצמקו רגליו ולא יכול לצאת ומת:

מפני שהוא מכבה - כשניתז על האור כיבהו. ואע"פ שלא יכול לצאת לא מת שהיורה נתקררה לאחר זמן ששבתו רתיחותיה כשכבה האש:

וסופו מבעיר - דרך בקעת שמכבין אותה במים להיות חוזרת ודולקת יותר מבתחלתה: