רש"י על תמורה ו.

מהיכא דאיתרבו בעלי מומין למזבח - דקדשי בדיעבד:

איתרבו כו' - דהא בההוא קרא כתיב ולנדר לא ירצה ואמרינן לקמן (תמורה דף ז:) אלו קדשי מזבח וכתיב לא ירצה דמשמע רצויי לא מרצו הא מקדש קדשי ואיתקוש תמימין לבדק הבית לבעלי מומין למזבח דהא מחד קרא נפקי לאיסורא דלא מקדיש הלכך איתקוש נמי לענין מה שעשה עשוי: