רש"י על תמורה טז

אחת ניתנה להן - למיתה וארבעה לרעייה והעמידוה על חמשה ששכחו איזו המתה. ור' נתן לפרושי טעמיה דרבי שמעון דמתני' אתא אלא מקמי דמסיק למילתיה קפריך ליה הש"ס ומתרץ לפירוכיה והדר מסיק למילתיה: