רש"י על תענית ח:

גייסות – חיילות כשאתה מרווה תלמי הארץ בגשם מיד גדודים נוחין כדלקמן:

פוסקי צדקה ברבים – לשם ולפנים ואורחא דמילתא נקט שאין אדם עשוי לפסוק צדקה בינו לבין עצמו ואינו נותן:

נשיאים ורוח – באין לעולם כאילו גשמים יורדין ואינן יורדין בשביל האיש המתהלל במתת שקר דכשם שהוא עושה לפנים ומחניף את העניים אף שמים מחניפין את הארץ שמראין נשיאים ורוח וגשם אין אי נמי אין קאי אשלשתם דמכל אלו נעצרין: