רש"י על תענית ח.

המצדיק עצמו – שמכשיר ומקשט מעשיו:

מצדיקין עליו – מדקדקין עמו אפילו כחוט השערה יותר משאילו מקלקל מעשיו כדי למרק עונותיו:

שנאמר אמת מארץ תצמח – אז צדק משמים נשקף צדקה אין כתיב כאן אלא צדק דמשמע דין:

וכיראתך עברתך – על מי שהוא ירא אותך אתה מחזיק עברתך כדי למרק עונותיו ופשט המקרא מי יודע עוז אפך מי יודע עוז וכח למצוא אותו לנוס מפניך ביום אפך וכיראתך עברתך כשם שאתה יראוי ומפוחד כך יש להתיירא ולהתפחד מעברתך: