רש"י על תענית ז:

אי הוו סנו – אותם נאים שהם חכמים:

טפי הוו גמירי – שאי אפשר לנאה להשפיל דעתו ובא לידי שכחה:

בהיסח הדעת – שאם לא ישמרם יפה יהו נשפכין או נופל לתוכן דבר מאוס ונפסלים מלשתות בדבר קל יותר משמן ודבש שמתוך שהן עבים צפה הפסולת למעלה ואפשר אדם נוטל העליון וזורקו לחוץ והתחתון בר ונקי מה שאין כן במשקה צלול שאינו עב קליי"ר בלע"ז:

בהיסח הדעת – אם אינו מחזירם תמיד: