רש"י על תענית ב.

סימן קללה בחג הן – כדאמרינן במס' סוכה בפרק הישן (סוכה דף כח:) מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו וא"ל אי אפשי בשמושך כלומר כשהגשמים יורדין לסוכה הכל יוצאין ונראה שאין הקב"ה חפץ שנשתמש לפניו ואמאי מתחילין להזכיר גבורות גשמים בחג ונראה שהוא מתפלל שיבא מטר בחג:

לא אמרתי לשאול – שיתפלל על הגשמים בחג כגון ותן טל ומטר:

אלא להזכיר – שמתחיל להזכיר בחג גבורות של מקום שמוריד גשמים:

בעונתו – כלומר בזמנו:

אם כן – ואמאי פוסק בפסח מלהזכיר: