רש"י על תענית כה:

האי רידיא – מלאך הממונה על הגשמים כך שמו:

דמי לעיגלא – ול"ג תלתא:

בין תהומא עילאה לתתאה – בין הרקיע לאוקיינוס היכא דנשקי ארעא ורקיע:

תהומא עלאה – מים העליונים:

חשור מימיך – ברקיע:

אבע מימיך – למטה בקרקע:

הנצנים נראו בארץ – כלומר כשמנסכין מים בחג שהניסוכין נראו בארץ שאין באין אלא משנה לחבירתה כנץ זה שאינו יוצא אלא משנה לשנה ועת הזמיר הגיע זמירות החג אז קול התור מלאך דומה לשור תרגום שור תור שבשעה שמנסכין מים בחג הוא אומר כן לשון אחר כמשמעו הנצנים נראו והזמיר הגיע בשעה שקול התור נשמע: