רש"י על תענית כא.

תנא ליה – שנה לפניו כלומר בעא מיניה:

האומר תנו שקל לבניי – מי שמת והניח ממונו ביד איש נאמן ואמר תנו שקל חצי סלע לבניי להוצאה בשבוע:

וראויין לתת להן סלע – שיש לו בנים הרבה ואין מסתפקין לשבת בפחות מסלע:

נותנין להם סלע – דאי הוה בדעתיה דלא למיתן להו אלא שקל היה מצוה אל תתנו להן אלא שקל והאי דקאמר תנו להן שקל ולא אמר תנו סלע משום דבעי לזרוזינהו כדאמרן בכתובות (דף ע.) כדי לזרזן במשא ובמתן כדי שיטרחו וילמדו דרך ארץ וירויחו: