רש"י על תענית יט.

דוקא נשתנו – דכי נשתנו ודאי הוא דמתריעין מיד דצריך להתפלל עליה שיחזיר ביופי כתקנן:

אבל יבשו – לא צריך דמכאן ואילך לא יועיל והוא תפלת שוא אפילו יבשו כשהן חטין עדיין דקין אפילו הכי לא מתריעין:

הכי גרסינן פשיטא שנו תנן לא צריכא דאקון מהו דתימא כו':

דאקון – שעלו בקנה שנתקנו מעט לאחר שנתייבשו:

מהו דתימא אקנתא מילתא היא – דהואיל ונתקנו מעט אם יתפלל מועיל להם קא משמע לן רב נחמן דאקנא לאו מילתא ל"א אבל יבשו לא דממילא חוזרין:

לא צריכא דאקון – שעלו בקנה מהו דתימא אקנתא מילתא היא דכיון שעלו בקנה ועדיין לא בשלו כל צרכן ודאי אי לא מתריעין תו לא גדלי קמשמע לן דלאו מילתא היא דאף על גב דאקון אכתי גדלי טפי: