רש"י על סוכה כז.

אילימא בריפתא - כלומר תאמר שסעודת י"ט האחרון שהוא סועד בלחם ולפתן וצורכי הסעודה תהא תשלומין לראשון:

סעודתא דיומיה קאכיל - ומאי היכר יש כאן שתהא לשם סעודה ראשונה הלא דרכו לסעוד היום:

במיני תרגימא - לאחר שסילק יביאו פרפראות ומעדנים לפניו כגון פירות וכסנין וקפלוטות מבושלות:

תרגימא - פרונגו"ש:

תניא נמי הכי - דבהכי הויא סעודה לאשלומי ואע"פ שאינו חוזר וקובע עצמו לאכול שתי סעודות של לחם ובשר:

אם השלים כו' - וכ"ש אם קבע סעודה שניה בלחם ובשר: