רש"י על סוטה ח.

הכא היינו טעמא דר' יהודה שמא תצא מב"ד זכאה - שטהורה תמצא ולא יבדקוה המים ויתגרו בה ויהיו רודפים אחריה כל ימיה:

פרחי כהונה - נקט על שם שהיו מצויין בעזרה יותר משאר העם:

וכי תימא אתי לאגרויי באחרנייתא - על ידי שראו את זו ערומה מתגרה יצרם בנשים אחרות:

גמירי - מסורת בידי מרבותי: