רש"י על סוטה לד:

מבונה - לשון אבנה ממנה (בראשית ט״ז:ב׳) כלומר מיושבת בפירות:

טרשים - סלעים שאין עושין פירות כארץ לחה:

דקברי בה שכבי - לא גרסינן מ"ט אלא ה"ק ותדע דטרשין היא ואינה ראויה לפירות ככל שאר הארץ לפיכך יחדוה לקבורת מתים:

כי היו בצוען שריו - של מלך ישראל ששולחים אל פרעה לעזור לו על מלך אשור אלמא פרעה בצוען יתיב ושם הולכין לבקשו: