רש"י על סוטה כה.

לאוסרה אבועל - קינוי לא מהני אלא לאוסרה על בועלה אם ימות זה או יגרשנה ולא שתת:

אלא לפוסלה מכתובתה - מכלל דאי לא אתרו בה לא מפסדא:

דתנן - לקמן בפרק כשם שהמים בודקין (סוטה דף כז:):