רש"י על שיר השירים ב:יז

עד שיפוח היום. מוסב למקרא של מעלה הימנו דודי לי ואני לו עד זמן שגרם העון ושזפתני השמש כחום היום וגבר השרב:

ונסו הצללים. חטאנו בעגל חטאנו במרגלים, ונסו הצללים זכיות המגינות עלינו פרקתי עולו:

סב דמה לך דודי. גרמתי לו להסתלק מעלי על הרים המופלגים ממני:

בתר. לשון חלוקה והפלגה: