רש"י על שבועות ט.

ולרבי ישמעאל דאמר וכו' - בשילהי ידיעות הטומאה (לקמן שבועות דף יט:) מוקמינן דלא בעי רבי ישמעאל ידיעה בתחלה בקרבן עולה ויורד:

כפרתן שוה - ונפקא מינה לטומאה שאירעה בין זה לזה:

אלא למאי הלכתא איתקש - הואיל דלאו לידיעה איתקוש כדתנן במתני':

אינו מכפר בשאר עבירות - אלא בטומאת מקדש וקדשיו כדדרשינן לעיל:

מאי טעמא דרבי יהודה - דאמר כל האחרים מכפרין על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף חוץ משל יוה"כ:

לחטאת לה' - בשל ראש חדש כתיב:

הביאו כפרה - להפיס דעתה של לבנה:

א"כ - דלכדר"ש בן לקיש לחודיה הוא דאתא:

ונכפר נמי אשאר עבירות - כל חטא שלא נודע דהא קרא סתמא כתיב:

וזה בא בזמן קבוע - שעיר יוה"כ דחיצון:

מה זה אינו מכפר כו' - דהא איתקש לפנימי:

הא נמי כדתנא דבי רבי ישמעאל - הואיל וזה בא כו' ויליף להו אי מדראש חדש אי מדיום הכפורים:

מרובה כפרתו - של יוה"כ שהוא מכפר על כל עבירות תאמר ברגלים ואע"ג דכתיב בהו לכפר אימא לא מכפרי אמידי דעון כרת: