רש"י על שבועות כט:

מתני' וברייתא נמי דיקא - מדמקשינן מתניתין וברייתא אהדדי ולא מיתריץ אלא בהכי:

אלא בראויין להעיד - מפרש לקמן למעוטי מלך דתנן (סנהדרין ד' יח.) המלך לא מעיד:

עד שיכפרו בו בב"ד - דכתיב (ויקרא ה) אם לא יגיד במקום הראוי להגדה הכתוב מדבר וקרא במושבע מפי אחרים כתיב ושמעה קול אלה אבל מפי עצמו בין בב"ד בין שלא בב"ד חייבין דיליף ליה ר"מ בפרק דלקמן (שבועות ד' לא.) בג"ש: