רש"י על שבועות יט.

הלך בראשון - וידע שהוא ספק טמא:

ונכנס - למקדש בהעלם טומאה ששכח הילוכו בשביל זו:

והזה ושנה - הזה בשלישי ושנה בשביעי וטבל:

וחזר והלך בשני - וידע שהוא ספק טמא:

ונכנס - למקדש בהעלם טומאה:

חייב - או מחמת ביאה ראשונה או מחמת ביאה שניה דמה נפשך או ביאה ראשונה או ביאה שניה בטומאה היתה:

ור"ש פוטר - דאין כאן באחת מכולן ידיעה ודאית בתחלה שאף ידיעה תחלה של שביל שני ספיקא היא שהרי טהר לו מטומאה ראשונה אם הראשון הוא הטמא:

פוטר בכולן - אף בראשונה ולקמן מפרש לה: