רש"י על שבת צב.

מפקע - קורע:

בנסכא - שהן חתיכות ארוכות וכל זמן שמקצתן בפנים לא קנה:

ופרכינן וכיון דאיכא שנצין - רצועות שקורין אשטולד"ץ:

מפיק ליה עד פומיה ושקיל - וכיון דמצי למשקלינהו קני ולענין שבת לא מיחייב עד דמפיק להו לשנצין דעל ידו הוא אגוד לרה"י שהרי לא יצאו:

ומכרכי עילויה - שאין יכול להוציאו בלא שנצין: