רש"י על שבת צא.

ותפחה - ועמדה על גרוגרת קודם הנחה:

ונמלך עליה לאוכלה - והניחה מהו:

את"ל - בההיא אע"ג דעקירה והנחה לאו בחדא מחשבה הואי מיחייב:

התם הוא דזיל הכא כו' - בשעת מחשבה ראשונה היה בו כשיעור למחשבתו ושיעור למחשבה שניה הלכך מיצטרפי עקירה והנחה:

אבל הכא בעידנא דאפקה לא הוה בה שיעור - למחשבה שניה של הנחה ולא מצטרפי הנחה לעקירה:

כיון דאילו אשתיק - בהך שניה אית בה שיעור לזריעה ומיחייב:

השתא נמי מיחייב - הואיל ויש שיעור למחשבה אחרונה ובשיעור זה איכא שיעורא למחשבה ראשונה ויותר: