רש"י על שבת פא:

משום סכנה - שלא ינתק בו שיני הכרכשא שהיא תלויה בהן:

משום כשפים - כדלקמן בשמעתין:

השרת נימין - שמשיר את השיער מפני שהוא חדוד:

דבר שאין מתכוין הוא - ושמעינן ליה לר' יוחנן דאמר דבר שאינו מתכוין מותר לקמן בשמעתין:

לא מיבעיא בחול - שאין איסור טלטול בצרורות דאסור לקנח בחרס משום כשפים שהרי יכול לקנח בצרור:

אבל בשבת הואיל ואיכא תורת כלי עליו - לחתות בו אור או לחשוף מים מגבא אימא שפיר דמי דמוטב שיקנח בו מלטלטל צרור:

קמ"ל - דלא אי משום סכנה אי משום כשפים: