רש"י על שבת עט:

דוכסוסטוס - קלף שניטלה קליפתו העליונה:

מזוזה - שמע והיה אם שמוע:

שבתפילין - דהתם ד' אגרות לד' פרשיות ושיער בחד מינייהו דהיינו שמע קטנה שבהם:

מטמאות את הידים - לענין תרומה כדאמרן בי"ח דבר בפ"ק (דף יד.):

קציצה - הוא הדפוס של עור שחתוך לד' בתים כמין בית יד של עור והאיגרות בתוכן:

במזוזה - הן האיגרות שהן בתוך הבתים:

והא מדקתני סיפא - דההיא דלעיל קלף כדי לכתוב כו' מכלל דרישא כו' וקשיא רישא אסיפא:

שיעורן - של כל אחד בכמה:

כדי לכתוב עליו מזוזה - אדוכסוסטוס דלא חזי לתפילין וסיפא פריש קלף כדי לכתוב פרשה קטנה שבתפילין:

קלף אין דוכסוסטוס לא - הוי בשיעורא זוטא כי האי אלא בכדי לכתוב ב' פרשיות דמזוזה ואי דוכסוסטוס חזי לתפילין הוה ליה לשעוריה כשיעור זוטא דתפילין:

למצוה - מצוה מן המובחר קלף בעינן וסתמא דכל איניש מצוה מעלייתא עביד הלכך לא מצנע דוכסוסטוס לתפילין וה"ל אין מצניעין כמוהו:

למזוזה - אם כתבה על הקלף:

הא דכתב אקלף אפי' במקום שיער - וכ"ש במקום בשר דהילכתא מזוזה במקום שיער והא דכתבה אדוכסוסטוס במקום בשר:

רבי אחי מכשיר - ורב מוקי לדר' אחי אתפילין דכתבן על דוכסוסטוס ואמר כוותיה:

נייר - של עשבים:

גויל - מעובד בעפצים:

מסייע ליה - לרב:

כיוצא בו - רישא דברייתא תפילין של יד עושין אותן של ראש ואותן של ראש אין עושין אותן של יד לפי שאין מורידין כו':

ס"ת שבלה - אין מחתכין ממנה יריעה שפרשיות שמע והיה אם שמוע בתוכה לקובען במזוזה:

דכתיבי - הנך תפילין אמאי:

לאו דכתיבי אדוכסוסטוס - שהוא כשר למזוזה הלכך הא מורידין עושין:

השתא דאתית להכי - דמזוזה אקלף כשרה:

לא תימא - במילתיה דרב דוכסוסטוס הרי הוא כו':