רש"י על שבת עז:

קמצא - ארבה ול"נ קמצא [נמלה]:

חילפי - ערבה:

ואי קשיא נדיא ומתעוורא - ואם היתה קשה תנוד ותעקר כשתכה בעצים:

ומתעוורא - יסתמו עיניה שמראות עיניה תלויה בה כדשמואל:

תימרא דתרנגולא מידליא לעילא - ריס של עין התחתון כשעוצם עיניו עולה למעלה מן העליון ובשאר כל בריה העליון שוכב על התחתון:

משום דדייר אדפי - שעולה בלילות על הקרשים והקורות צריך שיעלה התחתון על העליון מפני העשן שלא יכנס בעיניו:

מתכוליתא - דבר שמטבילין בו כגון כותח או שאר ליפתן:

מתי תכלה דא - לכשיכלה מה נאכל ול"נ מתי תכלה דא לפי שאינו כלה עד זמן ארוך שאינו נאכל אלא מעט מעט:

ביתא בא ואיתיב - שדרך לישב בבית:

בקתא - בית צר וקטן:

בי עקתא - בית צר: