רש"י על שבת נז.

לא בחוטי צמר ופשתן ורצועה שבראשה - שקולעת בהן שערה:

שבראשה - אכולהו קאי ובגמ' מפרש טעמא:

ולא תטבול בהן - משום חציצה:

עד שתרפם - שתתירם קצת שיהיו רפויין ויכנסו המים ביניהם לשער: