רש"י על שבת נד.

כלאים דחבלים - שיש בהן חבלי צמר וחבלי פשתן וכי כריך להו הוו כלאים וידו מתחממת באחיזתן וקסבר דבר שאין מתכוין אסור:

והתנן אדם מותר עם כולם - עם כל הבהמות לחרוש ולמשוך שלא אסרה תורה אלא שני מיני בהמה יחד כעין שור וחמור ומשנה זו במסכת כלאים:

התוכף - בגדי צמר ופשתים:

בתכיפה אחת - כגון ע"י מחט פעם אחת או שקשר קשר אחד:

אינו חיבור - דכתיב (דברים כ״ב:י״א) צמר ופשתים יחדו לא אסרה התורה אלא חבור יפה המתקיים: