רש"י על שבת נב.

יוצאה באפסר - אם תחבו בחקיקת קרן אבל בקשירה בעלמא לא דילמא שלפא מרישה מתוך שראשה דק והיא מתנתקת לכאן ולכאן כשמושכין אותה ואתי לאתויי ארבע אמות ברשות הרבים:

תחב לה בזקנה - שקשר שער זקנה כמין נקב ותחב האפסר לתוכו:

מנתחא - מתנתקת וקופצת אנה ואנה לברוח מידו:

כאיב לה - הזקן שנתלש השער ומכאיבה: