רש"י על שבת לז.

לא שנו - שריותא דמתני' אלא על גבה דלא נפיש הבלא כולי האי אבל תוכה אסור:

אי אמרת בשלמא להחזיר תנן - אבל לשהות משהין אפילו בשאין גרופה כדמחסרינן ליה חסורי ורבי חלבו אשריותא דלשהות על שאינה גרופה קאי:

היינו דשני בין תוכה לעל גבה - דכי משהי לתוכה דשאינה גרופה מטמין ממש ברמץ:

אלא אי אמרת לשהות תנן - דאפילו לשהות בעי גרופה כיון דגרופה ומבעוד יום הוא נותנו לתוכה מה לי תוכה מה לי על גבה:

ארישא - עד שיגרוף:

אסיפא קאי - דאיירי בחזרה אבל רישא לשהות הוא ובין תוכה ובין גבה שרי: