רש"י על שבת כח:

מצומצמות - דאי הוה טפי פורתא לכולי עלמא מדליקין:

ובי"ט שחל להיות בע"ש - דשייך ביה איסור מוקצה עסקינן:

ואין מסיקין בשברי כלים - שנשברו בו ביום דהוו להו נולד אבל בכלים מסיקין דהא חזו לטלטלן:

ודכולי עלמא אית להו - צריך המדליק להדליק בידים קודם סילוק ידיו רוב היוצא מן הפתילה חוץ לנר הלכך על כרחך צריך לעסוק בו לאחר שנפחת משלש הלכך טעמא דר"א דאסר קסבר קיפול אינו מועיל והוה ליה כלי שנשבר ביו"ט וכי קמדליק ביה פורתא כיון דמצומצמות היו הוו שברי כלי דפחות משלש לאו כלי הוא והוה ליה כלי שנשבר בי"ט וכי קמדליק בידים להשלים רוב היוצא בשבר כלי קמדליק והא דאמרינן מסיקין בכלים דוקא שלא יגע בו אחר שנפחת אלא אם כן ריבה עליו עצים מוכנים כדלקמן (שבת דף כט.):

קיפול מועיל - ועל כרחך מעי"ט קיפלה דאין גודלין פתילה בי"ט כדתניא בהמביא (ביצה לב:) וכבר נתבטל הכלי מבע"י ואין כאן שבר כלי: