רש"י על שבת קנו:

דקאי צדק - שהוא מזל שלך:

במערב - שהוא מקום מצונן ואין ראוי להוליד כך מצאתי בהש"ס רבינו הלוי:

במזרחו - שהוא מקום חום:

צדק - הקב"ה קראו להביאו למזרח:

לרגלו - בשבילו:

אבלט - שם חכם נכרי היה וחוזה בכוכבים:

אזיל ואתי - דאין מזל לישראל ויועיל לו תפלה:

בתרתי גובי - בשתי חתיכות שקצצו עם הקנים בלא יודע:

מרמינן בהדדי - מטילין פת [לסל] לכל החבורה כאחד ואוכלין יחד והאחד גובה מכולן:

אנא קאימנא ומרמינא - אגבה ואשים בסל:

שוואי נפשאי כמאן דשקלי מיניה - עשיתי עצמי כגובה ממנו ונתתי משלי חלקו:

לא ממיתה משונה - ומיהו מיתה הגונה ימות אלא ממיתה עצמה מצלת ונותנת חיים:

כלדאי - חוזים בכוכבים:

דצתא - תחבתה:

למכבנתא - [אישפינגלי"ז בלע"ז] נושקא של זהב שיש כמו טס בראשה:

ריסתנאי - אמנשטריישו"ן:

ובעי רחמי - בקש רחמים שלא ישלוט בך יצר הרע:

קיבורא - אשכול תמרים והדקל לא שלו היה:

מתני' את הדלועין - התלושין ומיהו סתמן לאו למאכל בהמה קיימי אלא לאדם:

ואת הנבלה - שנתנבלה היום ובין השמשות היתה עומדת לאדם ואפ"ה מחתכין:

גמ' כר"ש - דלית ליה מוקצה:

מדכרכי דזוזי - מחצלות העשויות לספינות לכסות פרקמטיא שבתוכן. זוזי ספינות בלשון ארמי כך מצאתי בתשובת הגאונים:

כי הוו מייתי טריפתא לקמיה - בהמה שנולד בה ספק טרפות וצריכה להוראת חכם:

אקלקילתא - על האשפה שאם יראנה טריפה יניחה שם:

ואפילו לכלבים לא חזיא - דנשחטה היום ולא יוכלו לטלטל כרבי יהודה:

תרגמא זעירי - במסכת ביצה בבהמת קדשים דאסורה בהנאה ולא חזיא לכלבים הא דחולין שפיר דמי להאכילה לכלבים: