רש"י על שבת קנו.

דאיפליגו מיא - כך הוא יבדל מכל אדם:

זנאי - נואף:

דאיברו ביה עשבים - דכתי' (בראשי' א) תדשא הארץ והוא דבר שפרה ורבה מאד וממהר לגדל ולצמוח דהוא ענין פריצות אשווי"א בלע"ז [ל"א] דלא כתיב למינהו בעשבים בצוויים (ועוד) שיוצאין בערבוביא ויונקין זו מזו:

ונהיר - זיותן:

דאיתלו ביה מאורות - וכתיב ותורה אור: