רש"י על שבת קמז.

מתני' מי מערה - מי מקוה מקורה שהוא חם ואין חומו יוצא ודוקא חמין נקט ומש"ה קתני הרוחץ דיעבד:

ונסתפג - וקינח:

אפי' בעשר אלונטיות - סדינין שמקנחין בהן וסיפג בהן זה אחר זה ורבותא היא דלא נפישי מיא בכל חד אפ"ה לא יביאם בידו בתוך ביתו אפי' ע"י עירוב שמא ישכח ויסחט בבואו:

אבל עשרה בני אדם - הואיל ומרובין הן מדכרי אהדדי:

מסתפגין באלונטית אחת - והיינו נמי רבותא דחדא אלונטית לעשרה נפישא ביה מיא אפילו הכי מביאין אותה בידים:

פניהם ידיהם ורגליהם - אורחא דמילתא נקט וה"ה לכל גופם: