רש"י על שבת קמא.

מתני' הקש שעל המטה - וסתמא להסקה ומוקצה הוא ובא לשכב עליו ומנענעו כדי שיהא צף ורך לשכב:

לא ינענענו בידו - דמוקצה הוא:

אבל מנענעו בגופו - בכתפיו וטלטול מן הצד הוא דלא שמיה טלטול:

או שהיה עליו כר או סדין - דגלי דעתיה דאקצייה לשכיבה מעתה תורת כלי עליו: