רש"י על שבת קלד.

דלא ידיע ביה מפקתיה - שאין ניכר בו נקב בית הרעי ששם הוצאת זבלו:

לישייפיה מישחא - שהשמן מצהיל הבשר:

ולוקמיה להדי יומא - נגד השמש:

והיכא דזיג - שצלול כזכוכית בידוע שהחלל כנגדו:

בשערתא - בראש השעורה שהוא חדוד:

דזריף - מנפחו אינפליי"ר בלע"ז:

דלא מייץ - שלא יכול לינק:

מיקר הוא דקר פומיה - נצטננו שפתיו ואין בו כח למוץ בהן:

לייתו כסא דגומרי - תשטח גחלים על דף או על כלי:

ולוקמה להדי פומיה - ויעמיד אצל פיו:

דחיים פומיה - שיתחמם פיו:

ומייץ - וינק:

דלא מינשתא - שאין נשימה ניכרת בו שאין דופק כנגד לבו כדרך כל אדם:

לינפפיה בניפוותא - יניפו עליו בנפה שקורין וא"ן: