רש"י על שבת קכט.
Rashi on Shabbos 129a (Rashi on Shabbat 129a) · רש"י על שבת · free full Hebrew text
A commentary on שבת קכט. (Shabbos 129a).
Open in the reader →בין שאמרה אין צריכה אני - וחברותיה אומרות שהיא צריכה מחללין:
באגפיה - בזרועותיה שאינה יכולה להלך:
חיה ג' ימים וז' ימים ול' יום - הוזכרו בה לחילוק הלכות חילול שבת ל' מז' עד השלמת ל' וכן ז' מג' עד השלמת ז':
כל צרכי חולה - והא חיה עד ל' יום סתמא חולה היא:
דבר שאין בו סכנה - חולה שאם לא יעשו לו רפואה זו אין מסוכן למות ומ"מ צריך הוא לה:
אומר לארמאי ועושה - אבל דבר שיש בו סכנה ישראל עצמו עושה לו:
לטבילה - עד ל' יום לא תטבול מפני הצינה:
שאין בעלה עמה - והיא טובלת לטהרות:
בעלה מחממה - לאחר טבילה בתשמיש והגוף מתחמם מן הגוף:
צלחו ליה תכתקא דשאגא - לא מצאו עצים מוכנים להיסק ביום הקזה וצוה ובקעו כסא של תדהר שהוא מעולה בדמים:
פתורא דיונה - מין ארז הוא ורבינו הלוי אמר בוי"ש:
ויקח מנעלים - שאין לך ביזוי מן המהלך יחף בשוק:
(מאי) צרכי סעודה - (צרכי) סעודת הקזה:
עד דקפי טחליה - טחול שלו צף ביין:
מריבדא דכוסילתא - נקבי כלי האומן שבבשרו פלימ"א:
בר תלתא טרפי - בן ג' שנים שטענה אמו משנקלט ג' עלין חדשין:
אמרו נחמן איקלע לגבן - הרבו בסעודה כאילו אני סועד אצלכם:
לשקול זוזא מכא - זוז רע ופחות שאינו יוצא בהוצאה:
וליזיל לשב חנותא - ודרך הלוקחים לטועמו תחלה שיהא טוב ויטעום וכשיתן לו הזוז והחנווני ימצאנו רע ולא יקבלנו והוא ילך לחנות אחרת ויעשה כן:
ולישוף משחא בצידעיה - ברקתו והתמרים והשומן מחממין אותו:
בישא מי הוה טבא - חום השמש שהוא קשה לאדם כלום מטיב לו:
היכא דכריך זיקא - אינדרו"ן שיש בו חלונות והרוח נכנסת בהם נכרכת ומתגלגלת באינדרו"ן:
דילמא שפי ליה אומנא - מריקו מדמו כמו השופה יין לחבירו (ב"מ דף ס.):
ומוקי ליה ארביעתא - לא הניח בו דם אלא כדי חייו דהיינו רביעית והדר אתי ליה זיקא ושייף ליה מדם הנותר בגופו ומחסרו משיעורו ומסתכן:
שב לביני ואריחא - עובי החומה ז' לבינים מוטלין לרחבן זה אצל זה דכל לבינה ג"ט ואריחא אריח חצי לבינה טפח ומחצה: