רש"י על שבת קכה:

גמ' תנן התם - לקמן בהאי מסכתא:

האבן שעל פי החבית - והוצרך ליטול מן היין שבתוכה:

מטה - החבית על צדה והיא נופלת:

לא שנו - דמותר לטלטל החבית והאבן עליה דקתני ואם היתה בין חביות שירא להטותה שם שלא תפול האבן על החבית שבצדה מגביה ומטה על צדה והיא נופלת:

בשוכח - האבן עליה שלא במתכוין:

אבל במניח נעשית - החבית בסיס לאבן שהיא דבר האיסור ואין מטלטל את החבית:

ורב יוסף א"ר אסי - לקולא אמר ר' יוחנן לא שנו דהוצרך להטות את החבית ולא ניתן לטלטל האבן להדיא:

אלא בשוכח - דלא נתכוין לעשותה כלי:

אבל במניח נעשה - האבן כיסוי לחבית ומגלה אותה כדרכה: