רש"י על שבת קכה.

מתני' האבן שבקירויה - דלעת יבישה חלולה וממלאין בה מים ומתוך שהיא קלה אינה שואבת אלא צפה ונותנין בה אבן להכבידה:

אם ממלאין בה ואינה נופלת - שקשורה יפה לפי הקירויה שויא כלי:

ואם לאו - הרי היא כשאר אבנים ואין מטלטל את הקירויה דשויא בסיס לאבן שנושאתה: