רש"י על שבת קיז:

נקיט תרתי - אוחזן בידו:

לקטו כתיב - דמשמע אחיזה אבל בציעה לא כתיב משנה:

בצע לכוליה שירותיה - פרוסה גדולה ודי לו בה לאותה סעודה ולכבוד שבת ונראה כמחבב סעודת שבת להתחזק ולאכול הרבה:

כי מקלע להו - פעמים שהעירוב בביתם ופעמים בבית אחד משאר בני אדם:

שרו ביה - היינו ברכת המוציא שהיא התחלת אכילה. שרו מתחילין: