רש"י על שבת קטז:

שפילית - כל סוף הדבר הוא תחתית שלו ושייך למימר שפילית לסיפיה:

נהור נהורך כשרגא - הנהר אורך כשרגא רמזה שנתנה לו מנורה בשוחד:

אמר לו ר"ג אתא חמרא ובטשא - דחפתו לארץ כלומר אני נצחתי בשוחד [והכל כדי שישמעו המתאספים שם נבלותו ומי הוא]: