רש"י על שבת קי:

ליכרי שב בירי - שבעה גומות:

שבישתא דערלה - זמורות של כרם ילדה:

ולינקטה כסא דחמרא - יאחוז כוס של יין בידה ותשב על הגומא:

ולוקמה מהא - מעל גומא זו יושיבוה על זו ועל כל עמידה נימא לה קום מזוביך:

קמחא דסמידא - קמח סולת:

וליסכה - יסוכו אותה ממנו:

דנעמיתא - בת היענה:

ליפתח לה חביתא דחמרא לשמה - כלומר יין הרבה תשתה תמיד:

שערתא דמשתכח בכפותא דכודנא חיורתי - שעורה הנמצאת בגללי פרדה לבנה:

אי נקטא - לה בידה חד יומא פסקה מזובה תרי יומא אית דגרס נקטה חדא נימא גרעין אחד: