רש"י על שבת קט.

לגיגית - שמטילין בה שכר:

תיקצץ - דלא תיגע קודם נטילת שחרית:

יד - לעין מסמא קודם נטילה:

יד - לאזן מחרשת:

יד - לפה או לחוטם:

מעלה פוליפוס - ריח החוטם והפה ול"נ דיד לאמה לאו לענין שחרית נקט לה אלא משום דמביא לידי קרי ובמסכת נדה (דף יג:) אמרינן בה תקצץ משום האי טעמא ומשום דתניא בה נמי לטותא דתיקצץ תנייה נמי גבי הנך וכן יד לפי טבעת למשמש בה תדיר מביאתו לידי תחתוניות:

בת חורין היא - הרוח השורה על הידים לפני נטילה:

ומקפדת - בנטילתו לנוטלה יפה עד שישפוך מים יפה ג' פעמים על ידיו:

פוך - אם נותנו בעיניו:

מעביר בת מלך - אם הזיקה לעיניו: