רש"י על סנהדרין פב:

שהיה לו לפרוש - מן האשה ושוב אין ניתן להורגו:

לדבר - לזעוק לאנשי שבטו לסייעו:

שכוון בזכרותו ובנקבותה - וראו אותם דבוקים זה בזה וידעו שניתן רשות לקנאי לפגוע בו ולא יאמרו שנאה היתה בלבו עליו:

שלא נשמטו - לפרוש זה מזה עד שראו שהרגם בדין:

והגביה את המשקוף - והוציאן נדבקים ולא הוצרך להשפיל הרומח וישמטו:

ואחד שבא מלאך והשחית - והוטרדו בני שבטו ולא הרגו לפנחס: