רש"י על סנהדרין קג.

והנה עלה כולו קמשונים זה אמון - שהעלה שממית ע"ג המזבח לקמן:

כסו פניו חרולים זה יהויקים - שכסה פניו מאורו של הקב"ה כדאמר לקמן כלום אנו צריכים אלא לאורו יטול אורו:

על שדה איש עצל עברתי זה אחז - ולהכי קרי ליה עצל שחתם את התורה ובטל את העבודה לקמן:

ועל כרם אדם חסר לב זה מנשה - שקדר אזכרות והרס את המזבח (ל"א) חרולים אורטיג"ש:

זה צדקיה - שהיה צדיק ונהרס בית המקדש בימיו: