רש"י על תהילים צז

ה' מלך. בנטלו המלוכה מעמלק ומזרעו:

תגל הארץ. זהו שאמר (יחזקאל ל״ה:י״ד) כשמוח כל הארץ שממה אעשה לך, על עמלק נתנבא כן:

אש לפניו תלך. במלחמת גוג ומגוג דכתיב במלחמתו (שם לח) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית:

ברקיו. זהרוריו, לשון למען היה לה ברק מורטה (יחזקאל כ״א:ט״ו):

ותחל. ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל ורעשו מפניו דגי הים:

ותחל. לשון חיל כיולדה (מיכה ד):

כדונג נמסו. דכתיב ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות:

כדונג. כשעוה:

יבשו כל עובדי פסל. דכתיב (ישעיהו ב׳:י״ח) והאלילים כליל יחלוף:

המתהללים. המתפארים לע"ג:

משפטיך. נקמתך:

אור זרוע לצדיק. זריעה ממש מוכנת לצמוח להם: