רש"י על תהילים פו

כי חסיד אני. שאני שומע גדופי וחרפתי ויכולת בידי להנקם ואני שותק, כך הוא באגדת תהלים, ד"א פירשו רבותינו בברכות ולא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבין בכבודן ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא וכו':

כל היום. כל הגלות שהוא יום לאומות ולילה לישראל כך מפורש באגדת תהלים:

נפשי אשא. לבי אכוין:

ואין כמעשיך. המקדים עליונים לתחתונים:

ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך. עד שלא נבראו המלאכים נבראו השמים והארץ לפיכך יכבדו כל הגוים לשמך:

משאול תחתיה. דרך המנאפים להנתן בעומקה של שאול ומשם הצלתני שאמר לי נתן הנביא (שמואל ב י״ב:י״ג) גם ה' העביר חטאתך:

זדים קמו עלי. דואג ואחיתופל:

ולא שמוך לנגדם. לא זכרו אשר ראו שמשחני שמואל על פיך:

לבן אמתך. בן האמה משפיל את עצמו לפני אדניו יותר ממקנת כסף שבן האמה יליד בית הוא וגדל בחיק אדוניו:

עשה עמי אות לטובה. שיהא ניכר לאחרים שמחלת לי:

ויראו שונאי. האות ויבושו, ולא שמע לו הקב"ה ליתן האות בימיו אלא בימי שלמה בנו כשדבקו השערים זה בזה ולא נפתחו עד שאמר (ד"ה ב ו') אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך: