רש"י על תהילים פא

על הגתית. כלי שיר הבא מגת:

הריעו. בר"ה:

כנור נעים עם נבל. ר' חייא בר אבא אומר הוא נבל הוא כנור, ורבי שמעון אומר נימין (ויתידות) יתירות שבין זה לזה למה נקרא שמו נבל שהוא מנבל כל מיני זמר:

בחדש. בחדוש הלבנה:

בכסה. יום מועד קבוע לכך וכן (משלי ז׳:כ׳) ליום הכסא יבוא ביתו למועד הקבוע:

כי חק. הוא לישראל מאת הקב"ה לתקוע באותו היום והוא יום המשפט להקב"ה:

עדות ביהוסף שמו. בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים:

שפת לא ידעתי אשמע. מפורש במס' סוטה שלמדו גבריאל שבעים לשון:

מדוד. מעבודת עבדות לבשל קדירות כדרך שאר העבדים:

מדוד. קדירה כמו (שמואל א ב׳:י״ד) והכה בכיור או בדוד:

בצרה קראת. לי כלכם קראתם מצרת עבודת סבלות מצרים ואחלץ אתכם:

אענך בסתר רעם. אתה קראתני בסתר ביני ובינך ואני עניתיך בקול רעם הודעתי גבורות ונוראות בפרהסיא:

אבחנך על מי מריבה סלה. ואע"פ שגלוי ובחון לפני שאתם עתידים להמרותי במי מריבה, כך שנויה במכילתא:

שמע עמי. אחרי שכל זאת עשיתי לך כדאי אתה לשמוע לי:

הרחב פיך. לשאול ממני כל תאות לבך:

ואמלאהו. ככל אשר תשאל אמלא:

בשרירות לבם. במראית לבם כמו (לעיל ה') למען שוררי:

לו עמי שומע לי. עדיין אם היו רוצין לשוב לי ולשמוע אלי:

כמעט אויביהם אכניע. בשעה מועטת הייתי מכניע אויביהם:

אשיב ידי. אשיב מכתי מעליכם לתת אותה עליהם ואז:

משנאי ה' יכחשו לו ויהי עתם. פורענות' לעול':

ויאכילהו. לישראל:

ומצור. השביעם דבש כשהלכו בדרכיו כענין שנאמר (דברים ל״ב:י״ג) ויניקהו דבש מסלע: