רש"י על תהילים עא

לבוא תמיד. באותו מעון, להנצל בתוכו מן הרודף:

צוית להושיעני. פעמים רבות הושעתני על ידי שלוחיך:

וחומץ. כמו חומס וכן (ישעיה א') אשרו חמוץ, נגזל:

אתה גוזי. אתה מוציאי ומעבירי כמו (במדבר י״א:ל״א) ויגז שלוים, כי גז חיש ונעופה (לקמן צ'):

כמופת הייתי לרבים. רבים ראו צרותי ודאגו פן יקראם דוגמת צרתי פן אהיה להם לאות כאשר הוקרה לזה כן יקרה לנו כענין שנאמר (יחזקאל כ"ד) והיה יחזקאל לכם למופת:

לעת זקנה. אם זקנתי בחטאים כלומר שחטאתי הרבה:

כי אמרו אויבי לי. אמרו אויבי עלי ונועצו יחדו לאמר אלהים עזבו אין אנו נענשין עליו שכבר נכשל בעבירה:

ואני תמיד איחל. לישועתך וכשתושיעני אוסיף על תהלתך:

לא ידעתי ספורות. של צדקות והתשועות שעשית עמי:

אבוא. להודות ולהלל בגבורתך:

ועד הנה. עד היום במה שעבר עלי:

ועד זקנה ושיבה. לכשאגיע לששים ושבעים אל תעזבני (סא"א):

לכל יבוא גבורתך. לכל אשר יבוא אצלי אגיד גבורתיך:

וצדקתך אלהים. אשר היא עד מרום, שני המקראות מחוברים עם אגיד זרועך לדור:

תרננה שפתי. עם זמר קול הכנור כשאזמרה לך בכנור: