רש"י על תהילים נט

אל תשחת. כך קרא שם המזמור על שם שהיה קרוב למות ולהיות נשחת מבקש רחמים על הדבר:

וישמרו את הבית. כשאמרה להם מיכל חולה הוא (ש"א י"ט) והבריחו בלילה:

יגורו עלי. לנים בביתי לשמרני:

בלי עון. לא חטאתי להם:

ויכוננו. מזומנים להרוג:

הקיצה לפקד כל הגוים. ואת הרשעים שפוט כמשפטי הגוים ועליהם אל תחון:

ישובו לערב וגו', הנה יביעון בפיהם. פתרון שני מקראות הללו נופל זה על זה, ישובו לערב לא דים מה שעשו ביום אלא אף לערב ישובו על רעתם לשמור שלא אברח ואצא מן העיר ומה עשו ביום הנה כל היום יביעו בפיהם לרגל עלי אל שאול:

חרבות בשפתותיהם. ואומרים בלבם מי שומע:

ואתה ה'. אשר תלעג תשחק גם לרשעי' הללו:

עוזו אליך אשמרה. עזו ותקפו של אויבי החזק עלי, אליך אשמורה ואצפה לעזרני הימנו:

יקדמני. יקדים לי עזרתי קודם שתשלוט בי יד שונאי:

יראני בשוררי. מה שאני תאב לראות:

אל תהרגם. שאין זו נקמה הנכרת:

פן ישכחו עמי. כי כל המתים משתכחים אלא הניעמו מנכסיהם שיהיו עניים והיא נקמה שתזכר לאורך ימים:

חטאת. של פיהם הוא דבר שפתימו ונלכדים בגאונם העניים הנרדפים על ידיהם מפני האלה והכחש שהם מספרים:

כלה. אותם בחמתך מלך השופט וידעו כי אתה מושל ביעקב:

וישובו לערב. מחובר למקרא העליון חטאת פימו הם מדברים ביום ולערב הם שבים לארוב אותם שהלשינו עליהם:

המה יניעון לאכול. כאשר עשו הכלבי' כל הלילה אם אינם שבעים שילינו מתוך שבעם וישנו:

ואני. כשאמלט מהם לבקר אשיר עזך:

עזי אליך. אליך שאתה עוזי ומעוזי אליך אזמרה: