רש"י על תהילים ה

אל הנחילות. מנחם פתר בכולן נחילות ועלמות גיתות ידותון כלם שמות כלי זמר הם ונעימות המזמור היתה לפי שיר הראוי לאותו כלי ומדרש אגדה יש מפרשים נחילות לשון נחלה ואין זה משמעות התיבה וגם ענין המזמור אינו מדבר בנחלה ויתכן לפתור נחילות גייסות כמו נחיל של דבורים וכמו (תהילים י״ח:ה׳) ונחלי בליעל ות"י סיעת חייבין תפלה בשביל גייסות אויבים הבאים על ישראל ואומר המשורר מזמור הזה בשביל כל ישראל:

אמרי האזינה ה'. כשיש בי כח לשאול צרכי לפניך וכשאין בי כח להתפלל לפניך והדאגה עצורה בלבי בינה הגיגי הבן הגיון לבי כך מפורש במדרש כל בינה שבמקרא הטעם תחת הנון חוץ מזה וחבירו (באיוב לה) ואם בינה שמעה זאת שאינו שם דבר אלא לשון הבן כמו (משלי כג) בין תבין את אשר לפניך לפיכך הטעם תחת הבי"ת:

בקר תשמע קולי. בבוקר אני קורא לך עליהם שהוא עת משפט ברשעי' כמו שנאמר לבקרים אצמית כל רשעי ארץ (לקמן קא) היה זרועם לבקרים (ישעיהו ל״ג:ב׳) כי בבקר בבקר יעבור (שם כח):

בקר אערך לך. תפלתי על זאת, אערוך ל' מערכה הוא כך חברו מנחם:

ואצפה. שתעשה בהם משפטים:

כי לא אל חפץ רשע אתה. ונאה לך לאבד הרשעה מן העולם:

לא יגורך רע. לא יגור אצלך:

הוללים. משתטים ובלשון משנה מעורבבין:

איש דמים ומרמה. זה עמלק וזרעו:

ואני. אבא ביתך להודות לך ברב חסדך שהפלאת עלינו להראותינו נקמה מהם:

שוררי. עויני המצפים שאבגוד בך ותעזבני, שוררי כמו (במדבר כ״ד:י״ז) אשורנו ולא קרוב:

כי אין בפיהו נכונה. נראים כאוהבים והם אויבים:

קרבם הוות. מחשבותם מרמה:

קבר פתוח גרונם. לבלוע יגיע אחרים כקבר הבולע את הגוף:

יחליקון. דברי חלקלקו':

ממועצותיהם. שהם יועצים על ישראל, ואז ישמחו כל חוסי בך:

ותסך עלימו. תגונן ותסוכך עלימו:

ויעלצו בך. כשיראו שאתה תברך רעיך ואוהביך:

כצנה. המקפת שלש רוחותיו של אדם:

רצון. נחת רוח אפימנ"ט בלעז:

תעטרנו. תסובבנו כמו (שמואל א כ״ג:כ״ו) ושאול ואנשיו עוטרים אל דוד ואל אנשיו: