רש"י על תהילים לז

אל תתחר במרעים. מוכיח את ישראל הוא שלא יתחרו בהצלחת המרעים לעשות כמעשיה' כמו (ירמיה י"ב) ואיך תתחרה את הסוסים לרוץ במרוצתם, האטיר בלע"ז:

אל תקנא בעושי עולה. לעשות עולה כמותם:

ימלו. שרו"נט טראנקיי"ץ בלע"ז, ל' כריתה:

בטח בה'. ואל תאמר אם לא אגזול ואגנוב או אתן לעני צדקה במה אתפרנס:

ועשה טוב. ואז תשכון ארץ לאורך ימים:

ורעה אמונה. תאכל ותתפרנס משכר האמונה שהאמנת בהקדוש ברוך הוא לסמוך עליו ולעשות טוב:

והתענג על ה'. התענג בתפנוקי' על משענתו של הקדוש ברוך הוא:

גול על ה' דרכך. גלגל עליו כל צרכיך:

דום לה'. המתן לישועתו כמו (שמואל א י״ד:ט׳) אם כה יאמרו אלינו דומו דיהונתן, ומנחם חברו לשון דממה כמו וידם אהרן (ויקרא י׳:ג׳) וגם כן פתר טוב ויחיל ודומם (איכה ג׳:כ״ו) ודונש מודה לו:

והתחולל. לשון תוחלת:

אל תתחר. לאמר ארשיע כמותו ואצליח כמותו:

הרף מאף. הרף מהרשיע שלא יבא עליך אף:

ועזוב. דבר המביא עליך חמתו של הקב"ה:

כי מרעים. שאתה רואה עתה מצליחים הם יכרתון:

ועוד מעט. כשתמתין עוד מעט תראה כי אין הרשע:

והתבוננת על מקומו. ותסתכל על מקום שהיה שם ואיננו כי מת ואבד:

וחרק. כמו חרקו שן ארקי"נט בלע"ז, (איכה יד):

חרב פתחו. הרשעי' פתחו, אנקומנצירנט בלע"ז תגר וחרום מתחילים הרשעים מאליהם:

טוב מעט לצדיק. טובים מעט אנשים שהולכים לעזרת הצדיקים:

מהמון רשעים רבים. אמרפל וחביריו שהתחילו מלחמ' בעולם בשביל לשבות את לוט ולהתגרות באברהם מעט אנשים שהיו עם אברה' הצליחו והרגו כל אותן האוכלסין:

יודע ה' ימי תמימים. מכי' את מעשי ימיהם:

ונחלתם. וקבול שכר' מאתו לעול' תהיה:

כיקר כרים. כאור ענן בקר הנראה שחרית מלבין על מרחבי בקעה שאינו מתקיים, כרים מישור כמו כר נרחב (ישעיה ל'):

כיקר. לשון אור יקרות (זכריה י״ד:ו׳), ויש פותרין כיקר כרים, ככבוד כבשים שמפטמין אותן לטבח:

לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן. הקב"ה שהוא צדיקו של עולם חונן משלו ונותן לזה שהלוה מה שהוא גוזל ממנו:

כי מבורכיו. של צדיקו של עולם יירשו ארץ:

מצעדי גבר. מי שהוא גבור ביראת הקדוש ברוך הוא ליש פאש דופורט בלע"ז:

כוננו. פורי"נט אפיטייץ בלע"ז:

יפול. לבורג"א בלע"ז, לשון ותפול מעל הגמל (בראשית כ״ד:ס״ד):

כי. כמו אם:

לא יוטל. לא יושלך להיות נעזב:

נער הייתי. פסוק זה שר העולם אמרו דאילו דוד לא קשיש כולי האי:

כל היום. הצדיק חונן עניים ומלוה להם:

וזרעו. זה שהוא זורע לצדקה סופו לברכה:

פי צדיק יהגה. תחלה בלבו חכמה לראות דין שפסקה תורה לכל דבר, ואח"כ לשונו תדבר משפט:

לא תמעד אשוריו. לא יחליקו צעדיו:

ומתערה. משריש כמו (ישעיהו י״ט:ז׳) ערות על יאור, ובלשון משנה יש הרבה אילן שנפשח ומעורה בקליפה:

כאזרח רענן. כאחד מאזרחי הארץ הנשרשין וממולאים בנכסים וכן פירש מנחם כאזרח רענן מתלחלח ומתצמח כאשל הנשרש ואזרח מאזרחי בני אדם אנשי שרשים המה (סא"א):

שמר תם. הסתכלו בדרכי התמימים ללמוד ממעשיהם:

כי אחרית לאיש שלום. אם ראשית אין לו אחרית יש לו, אבל פושעים וחטאים ורשעים אחרית' נכרת' ונשמדו יחדיו: