רש"י על תהילים יז:ד

לפעלות אדם בדבר שפתיך וגו', תמוך אשורי וגו'. מאז והלאה לכל פעולת אדם שבאתי לפעול אני שמרתי בשביל דבר שפתיך ארחות פריץ לנטות מהם שלא אלך בהם אך לתמוך אשורי תמיד במעגלותיך לא נמוטו מהם פעמי, פירוש אחר לפעלות אדם בדבר שפתיך וגו' לפי שצריך אדם להשתמש בפעולותיו לפי ישרת דבר שפתיך אשר אמרת לא תנאף אני שמרתי ארחות פריץ אע"פ שעשיתי שלא כראוי בטובתך: